ירושלים

כפי שבימי העבר מקום בית המשפט והצדק היה ליד שערי העיר, כך גם היום בירושלים. בראש הגבעה ניצב בניין בית-המשפט העליון, שתוכנן על-ידי האדריכלים האחים רם כרמי ועדה כרמי-מלמד ונחנך ב - 10.11.92 בטקס ממלכתי.
בנין האבן משתרע על שטח של 22,000 מ"ר, משתלב בסביבתו, וכאילו צמח מתוך גן-הורדים. הבניין משלב בפנים ובחוץ מוטיבים מודרניים והשפעות מהבנייה וההיסטוריה של ירושלים ושל המשפט. סיור בתוך הבניין מפגיש את המבקר עם ספריה, אשר לה קיר זכוכית המאפשר לראותה פנימה וכן, עם אולם מבואה הנמצא בחלל גדול בעל חמישה שערים המובילים לאולמות המשפט.

האולמות שונים זה מזה בגדלם ובעיצובם הפנימי, אך המבנה הפנימי שלהם דומה ומזכיר את מבנה הבסיליקה - מקום המשפט בתקופה הרומית שקבלו ביטוי מאוחר יותר בתקופה הביזנטית בבתי הכנסת הקדומים. ניתן להמשיך ולבקר גם בחצר הקשתות - חצר פנימית ובה מוטיבים של נביעת מים והובלתם באמה. השתקפות השמים במי האמה מבטאים "בקול רם" את הכתוב בספר תהילים "אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף" (תהילים פה, יב). שאר חלקי הבניין, על חמשת קומותיו, אינם פתוחים לקהל הרחב.
"הבניין צריך להתייחס לירושלים כמו שהשופט מתייחס לצדדים באולם המשפט. הוא נכנס עם הגלימה שלו, גבוה מעל כולם, כולו מהודרות , אבל הוא לא צריך להניח מראש שיש לו כח ביד. הוא צריך להיות ראוי לכח הזה, וכך גם הבניין שלנו, לא צריך להתנשא אלא לכבוד". (מדברי האדריכלים כרמי לועדת בחינת ההצעות לתכנון בית-המשפט העליון). הבניין פתוח למבקרים.