ירושלים

ממזרח לגן הורדים נמצאת התחנה לחקר ציפורי ירושלים המופעלת על-ידי החברה להגנת הטבע.  באחת הפסגות המוריקות האחרונות בין הכנסת לבית-המשפט העליון חבויה לה התחנה לחקר ציפורי ירושלים.  התחנה הוקמה כדי לשמור על אתר טבע עירוני , ולחקור את שפע הציפורים הפוקדות את הצמחייה העשירה במקום.

השטח בו הוקם מגרש הרוסים הנו מישור טופוגרפי נוח ורחב, הצופה ממרחק של כ-300 מטרים אל העיר העתיקה מצפון-מערב. בתקופה העות'מאנית שכן במקום מחנה צבאי, שכלל מגרש מסדרים גדול, וכיכר ציבורי לחגיגות וטקסים.במחצית השנייה של המאה ה-19, עם שיפור התנאים כלפי יהודים ונוצרים מצד השלטון העות'מאני, הלכה וגברה הצליינות הנוצרית, כך שמדי שנה, בעיקר בחג המולד ובחג הפסחא הוצפה ירושלים במאות, ולעתים באלפי צליינים, שנזקקו לשירותי הלנה, הגנה, הסעדה ושירותי דת. הקהילות הנוצריות בעיר הקימו אכסניות וחדרי אוכל גדולים, כדי לשרת את הצליינים הרבים, אך אלה לא תמיד הספיקו.עליה רבה במיוחד נרשמה במספר הצליינים הרוסים שפקדו את ירושלים, כחלק מהתחזקות הדת ברוסיה, ובעקבות עידודו של הצאר ניקולאי השני.

רקע על הכיכר:
כיכר ציון היא כיכר מרכזית בירושלים, על רחוב יפו. מהכיכר יוצא גם רחוב בן יהודה, המשמש כמדרחוב. ביומיום מהווה הכיכר מקום מפגש מרכזי של בני נוער ירושלמים. היא ידועה כמקום מפלט לנוער שוליים, חלקו חילוני במוצאו וחלקו בא מהחברה החרדית ומההתנחלויות.

בעקבות מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל נחצתה ירושלים לשתיים, כאשר חלקה המערבי של העיר החדשה בתחום מדינת ישראל, בעוד העיר העתיקה וחלקיה המזרחיים של העיר החדשה בתחום ממלכת ירדן, וגבול בינלאומי חוצץ ביניהן. מטבע הדברים, נתפצלה עיריית ירושלים לשתי רשויות מוניציפאליות נפרדות שאין כל קשר ביניהן בהיותן משתייכות לשתי ישויות מדיניות עוינות זו לזו.ירושלים המזרחית התפתחה כעיר שהייתה אמנם עיר ספר בשולי הממלכה הירדנית, אך בו בזמן עיר מחוז מרכזית לתושבי הגדה המערבית. היות ובית העירייה המנדטורי נותר בצד הישראלי של הקו העירוני, התמקמה עיריית ירושלים הירדנית בבניין ברובע הנוצרי של העיר העתיקה.במקביל, המשיכה ירושלים המערבית את התפתחותה כבירת מדינת ישראל, הוקמו בה מוסדות השלטון של המדינה הצעירה, ואוכלוסייתה תוגברה בגלי עלייה יהודית.